החלטה בתיק ת"א 4029/06

1.         הבקשה שעל הפרק הינה בקשת המבקש, צד ג' 2 (להלן: "פיהוף"), לביטול היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט, שניתן להמצאת הודעה לצד ג' נגדו.

הקדמה

2.         התובעת היא חברה גרמנית שהשקיעה בחברה ישראלית בשם " מונלייט אלחוט בע"מ" (להלן: " חב' מונלייט"). הנתבע, שולח ההודעה (שייקרא להלן גם: "שולח ההודעה" או "דביר"), הוא מנהל ובעל השליטה בחברת עירא דבירטק בע"מ, חברה שהיא ממייסדות חב' מונלייט ובעלת מניות בה, ואף שימש מנכ"ל בחברת מונלייט. צד ג' 2 הוא בעל השליטה בתובעת.

3.         בין הצדדים מתנהלות שתי תביעות כספיות שהוגשו על ידי התובעת נגד דביר, האחת בסך 240,042 ש"ח, סכום המהווה לטענת התובעת יתרת ההלוואה שהעמידה לדביר בתאריך 30.6.03 (ת.א. 4029/06), והשנייה בסך 1,470,740 ש"ח, סכום המהווה לטענתה יתרת הלוואה נוספת שהעמידה לנתבע בתאריך 19.5.04 (ת.א. 2891/06).

4.         במסגרת ת.א. 4029/06 הגיש דביר הודעת צד ג', ופנה לבית המשפט בבקשה כי יתיר לו להמציא את הודעת צד ג' מטעמו אל מחוץ לתחום השיפוט, וזאת לגבי צדדי ג' 2 ו-3 המתגוררים בחו"ל (בש"א 2872/07); (להלן תיקרא הבקשה הנ"ל: " הבקשה להיתר המצאה").

5.         בהחלטה מתאריך 10.7.07, שניתנה במעמד צד אחד, נעתר בית המשפט (כב' השופטת גנות) לבקשה להיתר המצאה (להלן תיקרא ההחלטה מיום 10.7.07: " ההחלטה" או " ההחלטה בבקשה להיתר המצאה"). באותה החלטה נסקרו גם העובדות והטענות המפורטות בכתב התביעה ובכתב ההגנה ולא נחזור עליהן במסגרת החלטה זו.

6.         לאחר מכן הגיש פיהוף הודעה בה טען כי ההמצאה של ההודעה אליו לא נעשתה כדין, אך טענותיו בעניין תקינות ההמצאה נדחו בהחלטה מיום 19.1.09 (להלן: "ההחלטה בדבר תקינות ההמצאה").

7.         לאחר מתן ההחלטה דנן הגיש פיהוף את הבקשה הנדונה עתה, בקשה לביטול היתר ההמצאה שניתן להמצאת ההודעה לצד ג' אליו.

טענות הצדדים :

טענות פיהוף

8.         אלו עיקרי טענות פיהוף:

א.         התצהיר התומך בבקשה להיתר המצאה נעדר תיאור העובדות המהוות את עילת התביעה והעובדות המביאות את התביעה בגדר החלופות שבתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות").

ב.         ההודעה לצד שלישי אינה מקימה עילת תביעה טובה ובת סיכוי.

ג.          חלופות תקנה 500 לתקנות אינן מתקיימות.

ד.         ראוי שבמסגרת שיקול הדעת הנתון לבית המשפט, לא ייעתר בית המשפט לבקשה להיתר המצאה.

טענות דביר

9.         ואלו עיקרי טענות דביר:

א.         טענה מקדמית: החלטת בית המשפט בדבר תקינות ההמצאה, כללה הוראה להמציא את מסמכי הודעת צד ג' לבאי כחו בישראל של פיהוף, ואלה אכן הומצאו כנדרש, ובכך נסתיים נושא ההמצאה, ואין פיהוף יכול להעלות עוד טענות בנושא זה.

ב.          טענה מקדמית: בית המשפט קבע בהחלטתו בדבר היתר ההמצאה כי פיהוף מודע להליכים נגדו, ובכך העדיף את כלל הידיעה על כלל ההמצאה ולכן אין לעסוק באספקטים הפורמליים של ההמצאה מחוץ לתחום ויש לדחות את הבקשה.

ג.          הבקשה לביטול היתר המצאה אינה נתמכת בתצהיר.

ד.         הבקשה מוגשת בשיהוי רב, כשנתיים לאחר שכתבי ביה"ד הומצאו לראשונה לידי עורכי הדין המייצגים היום את פיהוף.

ה.         התצהיר שצורף לבקשה להיתר ההמצאה מספק, ואם לא כך, היו תצהירים רבים אחרים בפני בית המשפט המקיימים את הדרישות, כאשר האמור באותם תצהירים הובא במסגרת תצהיר נוסף שצורף לתגובה לבקשה.

ו.          ההודעה לצד שלישי מקימה עילת תביעה טובה ובת סיכוי.

ז.          חלופות תקנה 500 לתקנות מתקיימות.

ח.         שיקול הדעת הנתון לבית המשפט מטה את כף המאזניים אל עבר מתן היתר המצאה.

ט.         משהתובעת הגישה את תביעתה בישראל, הפורום הנאות לבירור הודעת צד ג' נגד בעל השליטה בה הוא בישראל.